בחופש חנוכה, בוביק ואני צפינו בהצגה הקסומה רוח התיאטרון, הצגת מופת לילדים של תיאטרון גשר.
למרות הניחוח החו״לי של ההצגה, מדובר בתסריט מקורי של רועי חן – איש מבריק ומוכשר מאין כמוהו, שקנה אותי כבר לפני מספר שנים, בהרצאתו המרתקת מול סטודנטים זרים בפרוייקט ״תגלית״ – אותה ערך ברוסית פושקינאית מושלמת. למי שלא מכיר – חן הוא יליד הארץ, שהחליט ללמוד מאפס את השפה השלישית בעולם בדרגת הקושי שלה, ושולט בה בשלמות.
רוח התיאטרון הוא מחזה הילדים השני שכתב, אחרי מסעות אודיסיאוס, שזכה גם הוא לביקורות חמות. לא ראיתי את הראשונה, אבל רוח התיאטרון היא אמנות לשמה. התסריט החכם והמרגש עטוף בבימוי והפקה מצויינים שמחלחלים לתוך הלב ויוצרים הצגה שהיא ממתק, לילדים וגם למבוגרים, מגיל 5 עד 120. בוביק הוא בן 4 ונהנה מאוד גם הוא.
בוביק השתהה רגע, חשב חשב, ואמר שזה הרבה מדי לספר.
אכן. כל כך הרבה רבדים ועומק בהצגה אחת, שקשה לספר על מה היא.
הצגה רב מימדית, שאכן מצליחה לפנות גם לבני 5 וגם לבני 120, כמובטח בתוכנייה.
ההצגה מתחילה כשהשחקנים עולים לבמה מתוך הקהל, כצופים רגילים, ואנחנו מרגישים שרוח התיאטרון היא בכל אחד מאיתנו.
הסב מנצל את הבמה כדי לקחת את נכדו למסע בעולם ההרפתקאות של ילדותו, לכפר קצה קצה שבו לא מרגישים – לא בוכים ולא צוחקים, לביצת ההפך, ולביתו של חצי דוב חצי אדם. נגה, חברתו של נרי הנכד, מופיעה גם היא באורח פלא בהצגה.
התפאורה יפהפיה ויוצרת תמונות סוריאליסטיות – הבמה מתמלאת בשלג, פרפרים, עלים, בועות סבון, כדורים ירוקים המדמים ביצה. באחת הסצינות היפות, הסדרן מופיע כטווס עם זנב שעשוי מעניבות, ומראה לנו שבתיאטרון הכל אפשרי.
קסם, קסם של הצגה! שעה של איכות והנאה. חובה לראות!
לרכישת כרטיסים היכנסו לקישור הבא.
קרדיט צילום תמונה ראשית – ויקטוריה שוב
לא ניתן להגיב